רקע: הורים לילדים מחוננים יכולים לזהות התנהגויות אופייניות כמו סקרנות ויכולת ביטוי לא רגילים כבר בחודשים או בשנים הראשונות לחייהם. תקופת טרום בית ספר מוגדרת כתקופה קריטית בחיי הילדים המחוננים ועל כן רבה החשיבות של האיתור המוקדם, היות וכבר בשלב הזה עלולים להתגלות קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים. משרד החינוך במדינת ישראל מגדיר מחוננים כאותם ילדים שנמצאים באחוזון העליון של האוכלוסייה בכל שנתון בכל אחד מתחומי המחוננות ובתנאי שיעמדו גם בקריטריונים של מוטיבציה ויצירתיות. תחומי המחוננות כוללים: רמה אקדמית כללית, כשרון אומנותי – מוסיקלי – אמנות פלסטית ואמנות כתיבה, הצטיינות לימודית ספציפית וכישרון ספורטיבי. במונחים של IQ מדובר על ילדים עם מנת משכל 135 ומעלה.
מאפייני הילד המחונן
ילדים מחוננים יגלו יכולות גבוהות בתחומים אלה: יכולת שפתית גבוהה (אוצר מילים, מורכבות משפטים והבנה), טווח ריכוז גבוה, ריבוי תחומי עניין, סקרנות מפותחת ושאלות מרובות, חשיבה יצירתית ולא שגרתית, זיכרון מעולה, קצב למידה מהיר מהרגיל ללא צורך בתרגול, למידה עצמית של קרוא וכתוב, נטייה לחברויות דמיוניות. בנוסף נגלה אצל ילדים אלה נטייה לרגישות יתר, מודעות חברתית גבוהה, פרפקציוניזם ונונקונפורמיזם (עצמאות והתנגדות ללחץ חברתי). אריקה לנדאו מציינת מאפיינים נוספים לילד הצעיר המחונן: גישה משחקית – ניגש בהנאה לכל מה שעושה. משחק ברעיונות, בעצמים, במושגים ועובדות ומחפש קשרים חדשים ביניהם. עין נאיבית – מאפשרת לו לבחון כל נושא חדש בלי דעה ושיפוט מוקדמים. סקרנות- הילד המחונן רוצה לדעת ולנסות הכול. הסקרנות הופכת להיות מנוע לחקור, ליצור ולחוות. פתיחות ורגישות להבחין בבעיות – אנשים מוכשרים ויצירתיים מעדיפים את המורכב על הפשוט. הם בעלי פתיחות ויכולת הבחנה, מקוריים, מאורגנים ועצמאיים בחשיבתם. בנוסף ישנה גם התמדה, עקשנות והישגיות. יחד עם זאת יש גם קושי להשלים עם כישלון והימנעות ממשימות שלדעתם הם לא טובים בהן.
השפעת מאפייני המחוננות על התפתחות רגשית וחברתית בספרות המקצועית
ישנה התייחסות לשבעה תחומי פגיעות שיש להיות מודעים אליהם אצל מחוננים.
התפתחות לא אחידה – התפתחות קוגניטיבית מואצת לעומת התפתחות רגשית ומוטורית בהתאם לגיל.
פרפקציוניזם וביקורת עצמית – השאיפה למושלמות עלולה לגרום לציפיות לא ריאליות, לאכזבה וייאוש.
ציפיות המבוגרים – הפער בין הציפייה להתנהגות בוגרת התואמת את רמת האינטליגנציה לבין רמת ההתפתחות הרגשית והמוטורית בפועל עלול לגרום להימנעות ותת הישגיות.
רגישות יתר ותגובות עוצמתיות – שילוב זה עלול לגרום לתחושת פגיעות, תסכול וכעס שעלולים להביא ללעג או לדחייה חברתית
הגדרה עצמית – ילדים מחוננים אינם הולכים בתלם ולעיתים קרובות מפירים כללים חברתיים. התנהגות זאת עלולה להתפרש כבעיית הסתגלות.
ניכור – הפער בין הכישורים הגבוהים של הילד המחונן לבין בני גילו מקשה עליו ליצור חברויות ויוצר תחושה של ניכור – "אף אחד לא מבין אותי".
סביבה לא מספקת – חוסר ההתאמה בין הצרכים של הילד המחונן לאופייה של המסגרת החינוכית מחזק את תחושת השונות שמהווה מקור לתיסכול עבור הילד המחונן.
קונפליקטים – במשפחה, מול חברים בני אותו גיל ומול בעלי הסמכות במסגרת חינוכית. ילדים מחוננים זקוקים לכמה קבוצות התייחסות משום שתחומי העניין שלהם מגוונים. היכולות המפותחות שלהם עשויות לגרום להם לחפש קירבת ילדים גדולים מהם , אך לרוב, ילדים גדולים יותר מתייחסים אליהם כקטנים ומסרבים לשחק איתם. כך הם מוצאים עצמם ללא שותף אמיתי שמתאים להם. הקונפליקט בין הצורך להשתייך ולהתאים עצמו לקבוצה ובין היותו אינדיבידואל עלול לתסכל אותם.
מה אפשר לעשות אחרת – תפקיד ההורים, המחנכים והקהילה
קיימות שלוש פונקציות שלהן תפקיד חשוב ליצירת מערך תומך להפחתת קשיים חברתיים ורגשיים אצל ילדים מחוננים. הפונקציה הראשונה הינה הקהילה שתפקידה לקדם מדיניות וחקיקה בתחום של פיתוח תוכניות לאיתור מוקדם, טיפוח ותמיכה בילדים מחוננים ובהוריהם והשתלמויות לאנשי החינוך.
הפונקציה השניה הינה המסגרת החינוכית – לגננת ולמורה תפקיד משמעותי הן מול הילד והן מול ההורים. חשוב להקשיב לילד באופן רגיש ואקטיבי ולהבטיח שהילד חווה את עולמו כבטוח. חשוב לגלות גמישות לצרכי הילד ולאתגר אותו במשימות שמתאימות ליכולתו. ישנה חשיבות רבה ליצירת אוירה של תמיכה ואכפתיות בגן ובבית הספר וליצירת תקשורת פתוחה בין הילדים ושיח פתוח על שיתופי פעולה, תחרותיות, תחושות, קונפליקטים ועוד.
הפונקציה השלישית והחשובה ביותר הינה ההורים. ישנה חשיבות לביסוס תקשורת בונה בין ההורים לצוות החינוכי עוד לפני תחילת השנה. רצוי לשתף אותם בתחומי העניין שמעסיקים את הילד .תפקיד ההורה לשמש מחנך, מאמן ומודל לחיקוי עבור הילד להקשבה, לשיתוף פעולה, ליחסים חברתיים, להתמודדות עם כישלון ולפתרון בעיות. להורה תפקיד חשוב בעידוד יצירתיות והרחבת הידע בתחומי העניין וביצירת הזדמנויות למפגש עם ילדים נוספים שמתעניינים באותם תחומים, במסגרות שאינן דווקא מסגרות של מחוננים. במסגרת הבית, הילד זקוק לעידוד ולא לביקורת. ההורה צריך לקבל את העובדה שיש תחומי חוזק אצל הילד אך יש לו גם חולשות. שלעיתים כישוריו החברתיים הם תחום פחות מפותח מהתחומים האחרים. חשוב לבסס תקשורת פתוחה עם הילד וללמד אותו לקבל ולהבין את התחומים החזקים שלו כמו את חולשותיו וחולשת האחרים סביבו.
לסיכום, מחוננות ניתנת לזיהוי בגיל מוקדם הן על ידי ההורים והן על ידי המערכת החינוכית. השילוב של רגישות יתר, פרפקציוניזם, חוש צדק מפותח, התמקדות בתחומי עניין מסוימים והצורך לעשות הכל בצורה מושלמת עלולים לגרום לקונפליקטים עם הסביבה ובני המשפחה ולתופעות שליליות של הימנעות מלקיחת סיכונים, דיכאון וחרדה גם אצל ילדים צעירים. הילד המחונן מעמיד אתגרים רבים בפני המסגרת המשפחתית, החינוכית והחברתית. מודעות והדרכה נכונה יסייעו לילד המחונן לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו.
אביבה דלאל,
עובדת סוציאלית, מטפלת CBT ומנהלת מכון האביב