פרק מס' 2 בסדרת כתבות על אלרגיה למזון.
בגישה האקטיבית/חדשה יש שתי גישות שחשוב לדעת היטב את ההבדלים ביניהם כי הן מיועדות לגילאים שונים ולסוגי מזון שונים.
חשיפה למזון האלרגני בצורתו הטבעית – בחשיפה זאת יש צורך להתחיל במינונים מזעריים שהולכים ועולים עד לקבלת תגובה אלרגית. ברגע שנקבע הסף של התגובה יורדים במינון ועם המינון הזה יש להמשיך לקחת על בסיס יומי למשך מספר שבועות עד לחשיפה הבאה והעלאת הכמות עד להגעה לכמות הרצויה. טיפול זה מיועד לילדים/בני נוער עם אלרגיה שלא חלפה למזונות שונים כגון: חלב פרה, ביצים, בוטנים, אגוזים, שומשום, דגים ועוד ולכן לא מתחילים בטיפול זה לפני גיל 4 שנים. לטיפול זה יש הצלחות יפות ויעיד על כך הביקוש הרב להיכנס לתוכנית. יחד עם זאת ישנן מגבלות מסוימות שחשוב להכירן: כאמור הטיפול מיועד רק לילדים מעל גיל 4 שנים. הטיפול לא מתאים לילדים המאוד אלרגיים שמגיבים מיידית למנה הראשונית המינימאלית. הטיפול דורש ביקורים תכופים בבית החולים וכן אחזקת צוות גדול הכולל רופאים/ אחיות/ דיאטניות/ רוקחים/ עובדי מעבדה ולכן עלותו גבוהה (אלפי שקלים) ותורי ההמתנה ארוכים מאוד (שנים…). בשל החשיפה למזון האלרגני בצורתו הטבעית יש שכיחות גבוהה של תגובות אלרגיות כולל תגובות אנפילקטיות ושימוש רב באדרנלין (אפיפן). בנוסף ישנם דיווחים על מספר לא מבוטל של ילדים שהפסיקו לצרוך את הכמות היומית אחרי חודשים של נטילה יומית בשל הופעה של תגובות אלרגיות כולל תגובות אנפילקטיות או תסמינים של דלקת אלרגית בוושט.
בפרק השלישי והאחרון אפרט לגבי החשיפה למזון שעבר אפיה בטמפרטורה גבוהה. לקריאת הפרק הראשון, ניתן ללחוץ כאן