איך נתמודד טוב יותר עם קשיים חברתיים של ילדינו / יוני גוטליב
במאמר שלפנינו נסקור דרכי התמודדות יעילים שעומדים לרשות ההורים בכדי להתנהל נכון יותר עם הקשיים החברתיים של ילדיהם. ההבנה שלכל ילד ישנה ילדות אחת בה הוא זכאי להיות מאושרת, מטילה על כתפנו ההורים והמבוגרים את המשימה לעשות ככל שניתן כדי לעזור לילד לרכוש כלים להתמודדות מיטבית.
להיות הורה לילד עם קשיים חברתיים היא חוויה בעלת מורכבות. חווה כזו מעלה אצל ההורה מגוון של רגשות כמו אשמה פחד ובושה. הצלחה חברתית בחברה שלנו מהווה מדד להיותנו אנשים מוצלחים. הורים לילדים עם קשיים חברתיים לעיתים חשים הזדהות רבה עם מצבו של הילד ומתרגמים את חוסר ההצלחה של ילדיהם כחוסר הצלחה שלהם. הם עלולים לחוות בושה ותסכול נוכח הקשיים של הילד, דבר אשר לעיתים עלול לפגוע בתפקוד שלהם כמבוגרים. קושי מרכזי נוסף של ההורה הוא בכיוון הפעולה.. כיצד לפעול? האם לפנות לצוות החינוכי? האם לפנות להוריי הילדים האחרים? האם לפנות לטיפול רגשי עבור הילד? מחקרים מצאו שכאשר ילד מצליח לצאת באופן ספונטני (ללא התערבות טיפולית), מעמדה של ילד דחוי לעמדה של הצלחה חברתית, להורים היה תפקיד חשוב מאוד ביצירת השינוי.
אם כך, מה אנו כהורים יכולים לעשות בכדי לקדם את הילד מבחינה חברתית? נקודה ראשונה היא: ייחוס חשיבות לנושא החברתי ותקשורת עם האחר. על ההורה להעניק מעמד וערך חיובי לחברות זאת על ידי אמירות חיוביות אשר תומכות בחברות. הורים רבים שואלים: "מה למדת היום?" אך אינם שואלים: "עם מי שיחקת היום?" "מה שיחקת בהפסקה?". נקודה נוספת בהקשר זה היא בירור מידע לגבי העולם החברתי של הילד. ניתן לשאול לדוגמה: "מי החבר/ה הכי טוב/ה שלך?" וכן ניתן גם לעשות עם הילד איזשהו מיפוי חברתי של הכיתה או הגן, למשל מי שייך לאיזו קבוצה, מי מסתדר עם מי וכד'. חשוב לעודד את הילד למוביליות חברתית.
נקודה חשובה נוספת היא החשיבות במתן דוגמה אישית. ילדים לומדים מהדוגמה שאנו המבוגרים מציגים בפניהם – מודלינג. כאשר הילד דנוכח באירועים חברתיים בהם המבוגר פעיל, הוא מפנים ערכים חיוביים הקשורים לחברות. ניתן גם לשתף את הילדים בחוויות מהחיים החברתיים של ההורה. כל זאת בהתאמה לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילד.
נקודה נוספת היא יצירת הזדמנויות למפגשים חברתיים עבור הילד. מעורבות של ההורה ביזימת מפגשים חברתיים עבור ילדו היא חשובה מאוד. דוגמה לכך היא הזמנת חברים הביתה. לפני מפגש כזה ניתן לערוך מעין אימון לילד עם מעט טיפים אותם ההורה מספק. לדוגמה: "כיצד ניתן לחלוק את הזמן בצורה מהנה?"; "מה ניתן לבחור כמשחק?"
כמו כן, ישנה חשיבות רבה לעידוד לפעילויות חוץ. כל הנושא של חוגים ופעילות שאינה קשורה למוסדות החינוך היא חשובה. למשל, מקומות כמו חוג כדורגל, צופים או קבוצת מיומנויות חברתיות יכולים להוות פעילויות שעונות לקריטריון זה.
לסיכום, אני מבקש להדגיש שישנה חשיבות בכך שההורה מאפשר שלילד להתמודדות בכוחות עצמו עם תסכולים ותוך כדי למצוא דרכים מתאימות לפתרון קונפליקטים וקשיים. מצב שבו הילד חווה קשיים חברתיים או בדידות חברתית אינו יוצא דופן. היום בעידן הרשתות החברתיות, הנושא החברתי על כל גווניו מקבל משמעות נוספת ואנו שומעים על ילדים שנקטו צעדי קיצון במצב דחייה. החוויה להיות דחוי ובודד היא אחת החוויות היותר קשות עבור הילדים וכאן נדרשת עזרת המבוגר.
יוני גוטליב, מטפל בדרמה במכון האביב.
לחזרה לניוזלטר חגים 2018, ניתן ללחץ כאן 