פרק מס' 1 בסדרת כתבות על אלרגיה למזון.
בשל הבלבול הרב בנושא זה בקרב הורים רבים החלטתי לפרסם מאמר שיעזור להבין טוב יותר נושא מורכב זה ולצמצם את אי הוודאות.
באופן כללי ישנן 2 גישות עיקריות לאלרגיה למזון:
- הגישה הפאסיבית/מסורתית/שמרנית – גישה זאת היתה המקובלת ביותר בקרב רופאי האלרגיה עד העשור האחרון, והיא מבוססת על הימנעות מוחלטת מחשיפה למזון האלרגני ותוכנית פעולה במקרה של תגובה אלרגית (פניסטיל או אפיפן בהתאם לחומרת התגובה). חשוב להיות מוכנים "לתאונות חשיפה" כי מחקרים שונים הראו שעד 75% !! מכלל הילדים האלרגים למזון כלשהו ייחשפו בטעות לפחות פעם אחת בחייהם למזון האלרגני. הגישה מבוססת על התצפיות שלחלק ניכר מהילדים עם אלרגיה למזונות שונים ישנה היעלמות האלרגיה עם השנים בשל תהליכי הבשלה של מערכות החיסון והעיכול אצל ילדים בשנים הראשונות לחייהם. כך למשך אצל כ 80% מכלל הילדים עם אלרגיה לחלב פרה או ביצים האלרגיה תחלוף עד גיל 5-6 שנים. חשוב לציין שבמזונות אחרים (כמו בוטנים, דגים, אגוזים) האלרגיה חולפת באחוזים נמוכים בהרבה.
- הגישה האקטיבית/חדשה – גישה זאת צוברת תאוצה בעשור האחרון בעולם ובשנים האחרונות גם בארצנו. הגישה מבוססת על חשיפה מבוקרת לכמויות מזעריות שהולכות וגדלות של המזון האלרגני כדי לנסות "ולהרגיל" את הגוף וליצור מצב של חוסר רגישות (דה-סנסיטיזציה) כדי שאם תהיה חשיפה בטעות למזון האלרגני לא תהיה תגובה אלרגית קשה מסכנת חיים.
לפני שאפרט לגבי הגישה האקטיבית/חדשה ברצוני לחדד 2 נקודות חשובות ביותר:
א. שתי הגישות (הפאסיבית והאקטיבית) לגיטימיות ומקובלות בקרב הרופאים האלרגולוגים ולמיטב ידיעתי בשלב זה לא ניתן לקבוע חד משמעית איזו גישה עדיפה ויש צורך במעקב של שנים רבות לפני שנגיע למסקנה חד משמעית. ההחלטה על הגישה חייבת להיות בשיתוף פעולה מלא של רופא האלרגיה המטפל וההורים וכמובן הילד האלרגי במידת האפשר.
ב. כל מקרה של אלרגיה למזון חייב להיות במעקב צמוד של רופא אלרגיה בשל הדינמיות הרבה של אלרגיה למזון.
בשבוע הבא אפרט יותר לגבי הגישה האקטיבית באלרגיה למזון.
מאת פרופסור אילן דלאל,
מנהל מחלקת ילדים בוולפסון והיועץ הרפואי של מכון האביב.