ההנחיות הקודמות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים פורסמו לפני יותר מעשר שנים והתייחסו רק לגילאי 6-12. בשנים האחרונות ישנם דיווחים רבים שהתופעה מופיעה כבר בגילאי גן ונמשכת גם לבגרות, ולכן היה צורך לעדכן את ההמלצות. פרט נוסף חשוב שבעשור האחרון הוכנסו לשימוש תרופות נוספות שאושרו לטיפול ב ADHD.
להלן ההנחיות:
- ADHD היא מחלה כרונית שמחייבת את המטפלים לעשות שימוש בעקרונות טיפוליים של מחלות כרוניות. שיטת ה"זבנג וגמרנו" של רישום ריטלין בלבד – לא עובדת!
- ישנה חשיבות רבה לאבחן הפרעות אחרות המופיעות בשכיחות רבה אצל ילדים הלוקים בADHD כמו – חוסר משמעת, חרדה ודיכאון.
- האבחון חייב להתבסס על כלי האבחון והקריטריונים שמפורסמים בעיתונות המקצועית הרלוונטית.
- ישנה חשיבות רבה לאסוף מידע ראשוני מדיווחים של הורים, גננות, מורים ובעלי מקצוע אחרים במערכת החינוך.
- טיפול קו ראשון לפני גיל ביה"ס (4-5 שנים) צריך להתבסס על טיפול התנהגותי לפני שרושמים תרופות.
- טיפול תרופתי – המינון חייב להיות מתאים לכל ילד כך שישיג את האפקט המקסימלי עם מינימום תופעות לוואי.
- טיפול ראשוני במתבגרים חייב להתבסס על תרופות שאושרו לשימוש וחייב להיות בהסכמת המטופל.
- פרסום עדכון זה יכול לעזור רבות למטפלים, מטופלים ומשפחותיהם להבין את המורכבות הרבה של מחלה כרונית זאת ולהקפיד על התנהלות נכונה.