מאת: דר' מיכאל לביא
הדרכים הנפוצות ביותר להביע חום אנושי, אהבה והערכה הן באמצעות מגע. מגע בין פרטים נפוץ בתרבות האנושית ובקרב בעלי חיים והוא חיוני להתפתחות תקינה. מגע הוא גם כלי תקשורת, המשמש כאמצעי ליצירת קשר ולהבעת רגשות וכוונות, ללא מילים. (דיוויס, 1994)
העבודה שאציג כאן הוגשה כעבודת גמר במסגרת הקורס "ילדים בסיכון" באוניברסיטת בר אילן. העבודה עוסקת בקשר בין מגע והתקשרות, שיאצו כצורת התערבות לשיפור התקשורת במשפחה וליצירת הקשרות בטוחה יותר של הילדים להוריהם.
המגע אינו רק גירוי נעים, אלא צורך ביולוגי קיומי עבור גורי בעלי חיים וגם עבור תינוקות אנושיים. המגע חיוני להתפתחות המוח והמערכות הגופניות של הילד, להתפתחותו הנפשית וליצירת הקשרות בטוחה בין הילד להוריו (Barnett, 2005). מגע חיובי בגיל צעיר חיוני לעיצוב הדימוי העצמי ומשפיע על דימוי גוף חיובי וערך עצמי, חיוני להרניית יכולת ויסות ושליטה עצמית ומאפשר קשרים חברתיים תקינים (Orbach, 2006).
קבוצת שיאצו להורים וילדים
קבוצות שיאצו להורים וילדים נפתחו ביוזמתי כבר ב2003. בתחילה בשיתוף פעולה עם פסיכולוגית מאברבנאל ולאחר מכן המשכתי בגפי. מטרת הקבוצות הוגדרה כשיפור התקשורת המילולית והלא מילולית והיחסים בין ההורה והילד, באמצעות שימוש בטיפול במגע המבוסס על עקרונות השיאצו. טיפול במגע הדומה למסאג' ומבוסס על עקרונות הרפואה הסינית. במפגשי הקבוצה משתתפים בין 4 ל7 זוגות של הורה וילד בגילאי 6-13, הלומדים לטפל האחד בשני בשיאצוץ המפגשים מתקיימים על מזרונים בבגדים נוחים וללא נעליים.
אחת האימהות בקבוצת השיאצו להורים וילדים סיפרה לי כי בילדותה לא נגעו בה כמעט וכיום היא מרגישה שרוצה להעניק חוויה אחרת לילדיה ואולי לחוות דרכם חוויה מתקנת של מגע, אך אינה יודעת "כיצד לעשות זאת. לכן הצטרפה לקבוצה, כדי "ללמוד לגעת…
טיפול במגע בשיאצו- למה זה טוב?
הטיפול במגע, אם במסגרת קבוצתית או במסגרת פרטנית יכול לסייע לילדים וגם למבוגרים במגוון בעיות גופניות ונפשיות. למשל: כאבים, בעיות ביציבה, מתח, חרדה, טראומה, דימוי עצמי נמוך, הפרעת קשב וריכוז, קשיים בתקשורת ועוד.
מומלץ לנסות טיפול במגע כי "תחושה אחת שווה יותר מאלף מילים".
מקורות
דיוויס, פ.ק. (1994) כוחו של מגע. הוצאת אור עם.
Barnett, L. (2005) Keep in touch: the importance of touch in infant development. International Journal of Infant Observation, 8(2), 115-123
Orbach, I. (2006). The body-Mind of the suicidal person. In T. E. Ellis (Ed.), Cognition and suicide.Washington, DC:APA Press. pp. 193-214