רקע :שכיחות האוטיזם וPDD על פי מאמרה של דר עדינה יוסף באתר משרד הבריאות הינה 4-15 ל10,000 ילדים. הנתון הגבוה מוסבר בכך שהמודעות לתסמונת עלתה והוכנסו קריטריונים נרחבים לאבחנה. סקר אפידמיולוגי שנעשה ב2001 בצפון הארץ מדווח על 1 ל1000 לידות ומחזק את הטענה. באתר של אלו"ט מופיע הנתון 1 ל 500 לידות כשבכל שנה מתווספים 800 ילדים על הספקטרום. נתון נוסף מדבר על 2-5 ילדים ל1000 לידות.(פסקין, זלצמן 2009) לאור הנתונים הללו מדי שנה מתווספים בין 800 ל1000 ילדים עם אוטיזם וPDD.

האבחנה והמשפחה

קביעת האבחנה של אוטיזם, הינה בשורה קשה להורים ומערבת תהליכים של אבל ואובדן. לאחר תקופת ההתארגנות וההתייעצויות עם אנשי המקצוע, מתחיל המרוץ של ההורים והמשפחה כולה לקידום הילד. ההורים משקיעים זמן ואנרגיות במציאת פתרונות טיפוליים וחינוכיים כשהשאיפה שמניעה אותם הינה לאפשר לו להשתלב באוכלוסייה הרגילה .
חיי משפחה, המגדלת ילד אוטיסט, הם חיים בעלי מורכבות ייחודית. יתכן חוסר זמן או פניות לבלות וליהנות במסגרת המשפחתית. בשל אפיוני ההתנהגות והתקשורת של הילד האוטיסט,לעיתים ישנו קושי לצאת למקומות ציבוריים, לחברים או לבני משפחה. לעיתים המשפחה מתפצלת ואחד מההורים נשאר להשגיח על הילד האוטיסט. נושא נוסף שמאפיין משפחות רבות שיש להן ילדים בעלי צרכים מיוחדים הינו הזמן הרב שמוקדש לילדים אלו בתוך המשפחה (טיפולים, מסגרת חינוכית ועוד) כך שלעיתים הצרכים של האחים הבריאים נדחקים הצידה .לצד כל אלה ייתכן גם אבדן של היכולת לחוות הנאות קטנות של החיים ברמה המשפחתית.
המסגרות החינוכיות והטיפוליות שמיועדות לילדים עם הפרעת תקשורת מספקות בדרך כלל הדרכה להורים ומענה חינוכי וטיפולי מספק לילדים, כשתחום זה מעוגן בחקיקה. החסר שזיהינו מקורו כאמור בחוויה המשפחתית המשותפת ובמתן מענה גם לצרכים של האחים הבריאים.

למה דווקא חדר סנוזלן

חדר ה"סנוזלן" בשל אופיו והאבזור הייחודי שלו, מאפשר חוויה משפחתית טיפולית, מהנה ומגבשת אשר עשויה לסייע לחיזוק תחושת השייכות , ההנאה ושביעות הרצון ומכאן להביא לשיפור התקשורת והאקלים המשפחתי.

תגובות

תגובות