בשני העשורים האחרונים, אורח החיים שלנו השתנה רבות בעקבות כניסתו של האינטרנט לחיי היום-יום. כיום, נדיר למצוא משפחות בעולם המערבי (ובישראל בפרט) שאין להן גישה לרשת האינטרנט, בין אם דרך הסמארטפון, הלפטופ או הטאבלט. כשחושבים על זה, האינטרנט השפיע עלינו משמעותית הרבה מעבר לתחומים של תקשורת, צרכנות ומידע. האינטרנט הוא גם שפה, אשר מתחדשת מדי יום ומביאה עמה מושגים וביטויים ייחודיים לה. תחילה, היו אלה הקיצורים שנהיו חלק מהלקסיקון של הדור הצעיר, המוכרים מביניהם הם LOL – Laughing out Loud ששווה ערך ל"חחחח" המקומי שלנו אך עם פחות מאמץ על הגרון, וOMG – Oh my god שמתאר פליאה בעקבות השתלשלות אירועים לא צפויה. לאחר מכן, נכנסו לעולם האימוג'יז, או בשמם המקורי, הEmoticons אשר נועדו לתאר חוויה רגשית אנושית דרך הבעת פנים. האימוג'יז מאפשרים לשני בני אדם לנהל שיחה ללא שימוש במילים, אף על פי שלא ניתן להגיע לרמות עומק ממשיות באמצעותם. בעוד שהקיצורים איבדו מיוקרתם והאימוג'יז הגיעו לפסגת יכולותיהם, הממים הגיחו אל העולם ופתחו דלת לבדיחות "פרטיות" המשותפות בין מיליוני אנשים.
המונח "מם" (Meme) נטבע לראשונה בספרו של ריצ'ארד דוקינז, "הגן האנוכי", אשר נועד לתאר התנהגות אנושית הנלמדת ומתפתחת כתוצאה מחשיפה לאדם אחר או תרבות. מאז, המונח השתרש בתוך הז'רגון העכשווי, וניתן לפרשו כ"פיסה תרבותית, לרוב בדיחה או הלצה, שמגיעה לידי הכרה וצוברת תאוצה דרך הפצה אינטרנטית". מם יכול לכלול כל תוכן שהוא, החל מחתולים בתלבושות מצחיקות, אנקדוטות משעשעות על זוגיות ועד ביקורת נוקבת על התנהלות הממשלה. הייחוד במם האינטרנטי הוא צורת ההפצה וההתרחבות של המם וריבוי המשמעויות שניתן לייחס לכל מם. קחו לדוגמה את התמונה הבאה, אשר לקוחה מתוך סרטון בישול בהנחייתו של השף הטורקי, נוזרט גוצ'ה:
בתמונה ניתן לראות אותו מפזר מלח באלגנטיות על מנה שהכין, אך מה שלא ניתן לראות זה שתוך 48 שעות מרגע העלאתו של הסרטון, הוא צבר כ2.4 מיליון צפיות מסביב לכל העולם. עם התפשטות הסרטון, הממים לא איחרו לבוא, כאשר כל מי שחפץ בכך העניק לתמונה את פרשנותו האישית. להלן מספר דוגמאות:
עם כמה שזה עלול להישמע מצחיק, ניתן להשוות יצירה של מם לכתיבת ספר או הלחנת שיר. האדם, כביכול "הסופר" יוצר את המם, מפיץ אותו ובמידה והמם צובר תאוצה, הוא נותן פתח לאחרים להשליך את פרשנותם האישית עליו. בקרב ילדים בעולם המערבי, הממים הפכו לחלק אינטגרטיבי מהשפה והתקשורת. למה להביע עצב, מורת רוח או שמחה דרך מילים, כשאפשר להגיב באמצעות תמונה של סטטיק ובן-אל או דמות מפורסמת אחרת? שיתוף המם נותן פתח לסובייקט (היחיד) לקחת חלק מקולקטיב רחב יותר, אשר מדבר בשפת הממים ומבין אותה. כך, ניתנת לילדים, ללא תלות בהיותם ביישנים או מוחצנים, ההזדמנות ליצור משהו משלהם ולשתף אותו עם העולם.
אז כדי שגם אתם תוכלו קצת יותר להכיר את הממים המוכרים בעולם, הנה מספר דוגמאות עכשוויות:
כותב: יותם דלאל
סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית
לחזרה לניוזלטר 2018, ניתן ללחץ כאן 