מאמר זה בא להביא לידיעת ההורים את החשיבות והתרומה העצומה של המשחק ההכרחית להתפתחותו התקינה של הילד וכן לטעון שבאופן מפתיע המשחק הוא האופן האפקטיבי ביותר שבו הילד חווה "למידה משמעותית ".
למשחק ישנה תרומה חשובה ביותר להתפתחותם של ילדים. כאשר נעלה את זיכרונות הילדות הראשונים שלנו ניווכח שהזיכרונות הראשונים שיעלו יהיו המשחקים שאותם כל כך אהבנו לשחק בילדותנו ויש לכך הסבר. עבור ילד, עולם המשחק הוא בעל חשיבות והשפעה מכרעת על תחומים רבים. המשחק משפיע על התפתחותו הרגשית, הגופנית, השפתית והחברתית. הוא מהווה כר פורה להתנסות ולשיפור מיומנויות בתחומים שונים וכן מהווה מקור חשוב להנאה ולשמחת חיים.
לעיתים אנו נתקלים בהורים שמודאגים מחוסר העניין של הילד לעסוק בכל פעילות אחרת (כמו למידה) ומעודדים את ילדיהם לנטוש את המשחק ולפנות לפעילות "לימודית " יותר. בנוסף, ישנם הורים שמתקשים להצטרף לילדיהם, לשחק עימם ולהשתלב בעולמם הפנימי. יתכן שדבר נובע מחוסר הבנה של החשיבות של המשחק או כתוצאה מקושי של ההורה להתחבר לילד שבו ולשחק עם ילדו.
תרומה ראשונה שנדון בה כאן היא התרומה השכלית. באמצעות המשחק הילד עשוי להרחיב את יכולותיו השכליות . המשחק מציב בפניו אתגרים מחשבתיים והוא מתאמן בפתרון בעיות שונות שעולות (לדוגמא מגדל קוביות שעליו לבנות). במהלך המשחק עשוי הילד להיתקל במשימות מיון ושיום של חפצים שונים. במשחקי תפקידים (רופא או מורה) יצטרך למיין כלים שונים שהמורה או הרופא עושה בהם שימוש ולציין את שמם. כל אילו עשויים לתרום ליכולות הקוגניטיביות של הילד.
תרומה נוספת של המשחק היא התרומה הרגשית. במהלך המשחק הילד מבסס את תחושת המסוגלות שלו. כאשר הילד מצליח לבנות לבדו מגדל קוביות או להצליח במשימות בשעת משחק מתפתחת אצל הילד תחושת "מסוגלות" אשר מובילה לביסוס הדימוי עצמי. נושא רגשי נוסף שעשוי לבוא לידי ביטוי הוא תחושת השליטה. כאשר הילד עובר חוויות לא נעימות (ביקור אצל רופא שיניים, בריונות בבית הספר). שיחזור הסיטואציה באמצעות משחק מאפשרת תחושת שליטה במצב וכן תחושת השחרור והתנסות בהבעת רגשות. במשחק דרמטי לדוגמא ישנה אפשרות להציג רגשות אסורים כמו שנאה ותוקפנות מה שעשוי להקל על הילד ולאפשר לו ל"שחרר" רגשות אלו.
תרומה חשובה נוספת של המשחק היא התרומה החברתית. המשחק הוא השדה בו הילד מתנסה ביכולות החברתיות השונות. הוא מפנים נורמות חברתיות שונות ומשפר יכולות כמו : משא ומתן , היכולת להפסיד, ציות לחוקים , פשרה , החלפת רעיונות ותחרות. בזמן המשחק הילד מתמודד עם נושאים כמו אמת ושקר צדק ומוסר והוא מתנסה בלקיחת עמדה. למידה זו היא מאוד חשובה להתפתחות של הילד כאזרח מוסרי בחברה. תרומה חשובה נוספת היא התרומה הגופנית. הילד באמצעות המשחק מפתח יכולות מוטוריות שונות מפתח שליטה גופנית, זריזות גופנית ומתנסה בריצה ובקואורדינציה. המשחק הוא כלי חשוב לקדם יכולות גופניות שמשפיעות על רווחתו הנפשית והבריאותית של הילד.
תרומה נוספת היא התרומה הלשונית והשפתית. הילד מפתח יכולות שיחה ומשפר את כושר הביטוי שלו. בקרב ילדים שיש להם קושי שפתי, נמצא שהמשחק הוא מקום חשוב לקידום יכולות אילו. באמצעות המשחק נוצרות הזדמנויות לתקשורת ולדו שיח.
המשחק המשותף הורה וילד הינו אמצעי וכלי חשוב לפיתוח היחסים והתקשורת בין הורה וילדו . המשחק נותן להורה יכולת להשפיע במגוון התחומים שסקרנו עד כה. וכן אפשרות לקדם ולהעמיק את הקשר בין ההורה וילדו. ישנם כמה דברים שאליהם יש להתייחס במהלך המשחק המשותף: חשוב ללמד את הילד הדדיות במשחק, יכולת להפסיד, יסודות של משא ומתן, מתן כבוד אחד לשני ועוד דבר נוסף, מהותי וחשוב שיש לתת עליו את הדעת זה ההנאה ממשחק חופשי.
לסיכום סקרנו במאמר זה את החשיבות של המשחק להתפתחותו התקינה של הילד. כאשר אנו מגדלים ילדים השנים חולפות מהר. הצורך של הילד בזמן פיזי עם הוריו הולך ומתמעט ככל שהוא גדל . המשחק המשותף עם הילד הוא האפשרות של ההורה לחלוק עם ילדו חוויה משמעותית ביותר, חוויה שתצטרף לסך החוויות והזיכרונות של הילד מילדותו.
יוני גוטליב, מטפל בדרמה.
