בדידות היא תחושה בלתי נעימה שבמהלכה אדם חש ריקנות וניכור. בדידות נובעת ממערכת יחסים חברתית בלתי מספקת, העשויה לעורר באדם מוטיבציה לחפש אחר קשרים חברתיים. חוויית בדידות משפיע לרוב באופן שלילי על עולמו הפנימי של האדם כמו גם על התנהלותו החברתית. מגוון מחקרים מצאו שחוויית בדידות קשורה לתחושות בלתי נעימות, כגון מצוקה נפשית, דכאון וחרדה ניתן לציין מספר רב של סיבות לבדידותם של ילדים בעלי לקות למידה בבית ובבית הספר. המרכזיות שבינהן נוגעות לתחושתו של הילד כי הוא שונה משאר הילדים, כי הוא בעל יכולות לימודיות נמוכות ושלא ניתן להבין אותו. קשיים במיומנויות למידה כגון רכישת הקריאה והכתיבה עשויים להעצים את תחושת השונות של בעל לקות הלמידה ובכך להגביר את תחושת הבדידות שלו. הבדידות מועצמת במיוחד כאשר בית הספר נתפס כמקום עויין וביקורתי.
במהלך עבודתי, ניתקלתי בדוגמאות רבות של ילדים בעלי לקות למידה, שנאבקו בחוויות של ניכור ובדידות. מקרה שזכור לי במיוחד הוא המקרה של אסף. נער עם דיסקלקוליה והפרעות קשב וריכוז שלמד ב'כיתה קטנה'. ההורים שתפו אותי בהתמודדותו המתסכלת של אסף עם לימודיו. יותר מכל הטרידה אותם העקה הרגשית שחנקה אותו. במיוחד הייתה זו תחושה שהוא לא רצוי בין חבריו לכיתה והאמונה שהוא מהווה נטל על מוריו.
אסף היה ילד עם עיניים עצובות, גוף רזה ומבט מבוייש. הוא הרגיש שבכל יום ויום הוא מתמודד עם היותו לבד, ללא אדם שיבין אותו, שיקשיב לו ושיבלה איתו את שעות הבוקר. לאסף היה קשה במיוחד בזמן ההפסקה. בין השיעורים אסף לא ידע מה לעשות עם עצמו. זמן רב הוא נהג לשבת בכיתה, להמתין עד שהזמן יחלוף ויעבור. במהלך הטיפול, אסף שיתף אותי בתחושת הניכור שחש, בקושי שלו למצוא חברים ובתחושה שלוותה אותו במהלך לימודיו, שהוא נדחה באופן חוזר ונשנה על ידי תלמידי כיתתו. חוויתו של אסף בתוך בית הספר הייתה של נער תלוש, חסר הגדרה עצמית ומנוכר מהעולם. בעיניו, להיות שונה פירושו היה להיות חסר ישע, חסר יכולת להבין את החומר הלימודי וחסר יכולת לקחת חלק בדיאלוג הכיתתי.
במהלך הטיפול, סייעתי לאסף לעבד את חוויותיו הקשות, להכיר בתסכולים, בקשיים, בצרכים שלו, ויותר מכל להכיר בערך העצמי וביכולות שלו. בהמשך המפגשים, עבדתי עם אסף על הפחתת החרדה החברתית שהתפתחה אצלו במהלך השנים. כאשר החרדה של אסף שכחה במעט, הוא למד להקשיב לאנשים, להתעניין בהם ולאפשר להם להתקרב אליו בקצב שלהם. אני מאמין שהקשר הבין אישי שנוצר ביננו, סייע לאסף לייצר סכמות חשיבה חדשות המושתתות על התנהגות אותנטית הדורשת פחות מנגנוני הגנה. בשלב האחרון של הטיפול עבדנו ביחד, אסף ואני, על פיתוח מיומנויות חברתיות. אסף למד לקחת יוזמה ולנקוט בצעדים על מנת להתמודד עם בדידותו. הוא מצא מספר נערים בני גילו שנהנו מחברתו ושהעניקו לו תחושת הבנה וביטחון גם ברגעים הקשים בבית הספר.
על מנת לסייע לילדים בעלי לקות למידה להתמודד עם בדידותם, יש צורך בעבודה משותפת של ההורים, בית הספר, הפסיכולוג ויותר מכל – של הילד עצמו. עבור ההורים – ישנה חשיבות רבה להכיר בתחושת האחרות של הילד, להעניק לו חוויה של הקשבה ומובנות ולסייע לו לתת ביטוי אותנטי לעולמו הרגשי. צעדים אלו עשויים לחזק ולהעצים את הילד בהתמודדותו עם תחושת בדידות ולאפשר לו לתת ביטוי אותנטי לעולמו הפנימי. עבור הפסיכולוג המטפל, יש ערך רב בלסייע לילד להכיר בתחושותיו, לשתף בחרדה החברתית שעשויה להתלוות לבדידותו ולסייע לו להאמין ביכולתו לשנות את גורלו הבודד בבית ובבית הספר. עבור בית הספר, יש ערך רב בלנהל עם הילד שיח המתבסס על הקשבה אמיתית ואוטנתית כלפי הצרכים, הרצונות והחששות שלו. מחנכת הכיתה יכולה לסייע גם בתיווך מערכת היחסים של הילד עם בני כיתתו ובכך, לקדם מערכת יחסים בונה ומצמיחה עם בני גילו. חשוב לעזור לילד להכיר בעובדה שגם חבריו ללימודים מתמודדים עם חששות, פחדים ובדידות.
לסיכום, עבודה משותפת של ההורים, הפסיכולוג ובית הספר עשויה לסייע לילד לאחוז בתקווה ולחוש שהמצב הקשה הוא זמני ובר שינוי. יתרה מכך, הילד יצליח להאמין שביכולתו לקחת אחריות על חייו ולשנות את מצבו בבית הספר. הילד יצליח להתמודד עם תחושת הבדידות שאופפת אותו ולהוקיע את חווית הניכור בבית הספר.
ביבליוגרפיה
Wright SL, Burt CDB, Strongman KT., (2006), ‘Loneliness in the Workplace: Construct Definition and Scale Development’, New Zeland J. of Psyc., 35(2), 59-68.
Rokach, A. (2001). Strategies of coping with loneliness throughout the lifespan. Current Psychology: Developmental, Learning, Personality, Social, 20 (1), 3- 18.
Damsteegt, D. (1992). Loneliness, social provisions, and attitude. College Student Journal, 26, 135-139.