ויניקוט אמר: " המשחק עצמו הוא תרפיה. במשחק הילד או המבוגר מסוגלים להיות יצירתיים ולהשתמש באישיות כולה. אנשים החיים באופן יצירתי מרגישים שהחיים ראויים לחיותם , אנשים שאינם מסוגלים לחיות באופן יצירתי מטילים ספק בערכם של החיים"…..
דרמה תרפיה מהי? דרמה תרפיה היא שיטת טיפול מהפסיכותרפיה אשר נעשה בה שימוש בכלים מתוך התיאטרון והמשחק בכדי להשיג שינוי וצמיחה . ההבדל בין טיפול בדרמה לבין שיעור בדרמה הוא שהטיפול הוא המטרה והתכלית והתיאטרון הוא הכלי והאמצעי.
טיפול בדרמה מציע דרך בלתי מילולית וסימבולית לביטוי עצמי, רגשי ותחושתי. הטיפול מאפשר שילוב של הבעה מילולית והבעה דרך אמצעים מתוך התאטרון כמו: בובות, מסיכות, המחזה, חילופי תפקידים, אלתור, מטפורות, דימויים ואגדות.
טיפול בדרמה מתאים מאוד לילדים. אחת הסיבות היא שהטיפול עושה שימוש בהרחקה. הטיפול מאפשר לילד שמתקשה לדבר באופן מילולי על הקשיים שלו, לדון בהם באמצעים אחרים כמו בובות מסיכות וחילופי תפקידים. הילד או המבוגר יכול לגעת במקומות עמוקים ורגישים מבלי לחשוש שהוא נחשף. בעיקר ניתן לראות זאת כאמור בעבודה טיפולית עם בובות. הילד משליך מרגשותיו על הבובה ומתאר בעצם תכנים מתוך עצמו עליה בסיפור שהוא יוצר.
סיבה נוספת שדרמה תרפיה מתאימה לילדים היא כל הנושא של תקשורת בין אישית שעבודה טיפולית בדרמה מקדמת. הצגה היא משהו שעושים ביחד תוך כדי תקשורת בין מטפל למטופל. באמצעות שיתוף הפעולה יוצרים הצגה שבה ישנם גורמים נוספים.
נקודה נוספת היא הלמידה. ניתן באמצעות דרמה תרפיה ללמוד להיות בתפקיד מסוים. ילדים באופן טבעי ממחיזים כל הזמן ( ילד משחק אבא אימא רופא מורה) . באמצעות עבודה טיפולית מכוונת ניתן ללמוד להיות בסיטואציות שונות . לדוגמא חילוף תפקידים בין אם וילד. האם לומדת על מקומו של הילד בעולם והפוך.
נקודה אחרונה היא היצירה וויניקוט דיבר על מרחב פוטנציאלי. במרחב זה הילד יוצר יכולת של הכלת מציאות ודמיון . זה המרחב היצירתי שהינו מרחב טיפולי מרפא. "האמנות היא הריפוי" (ART AS THERAPY). ניתן לראות בחיים הרגילים את המקום בו אנו נהנים מסרט טוב או מהצגה טובה. לילד מרחב זה הוא חשוב מאוד כי בו הוא מעלה תכנים מן הלא מודע ודן בהם.
תיאור מקרה: ילד בכיתה א' שהיו לו חרדות חברתיות . לא יצא לשחק בהפסקה. לא עזב את ההורים במסיבות . חשש לרדת במדרגות . ההורים והילד הגיעו לטיפול בדרמה . במהלך הטיפול יצר הצגה קבועה (באמצעות בובות) של ילד חולה שמטפלים בו ההורים. ההצגה התקיימה על מיטה ובסוף תמיד נשארו ההורים עם הילד במיטה. ניתן לראות בהצגה שהילד יצר נושא של חרדה בריאותית . ובעיקר את החרדה המשותפת שההורים חולקים עם הילד. בהדרכת הורים יכולתי ליידע את ההורים ולנסות להדריך אותם ולתת להם כלים שיסייעו להם להזדהות פחות עם הפחדים של הילד ויותר לעודד אותו . יכולנו גם לבחון את המקורות של החרדה בהקשר אליו . אחרי תקופה של כשנה של טיפול והדרכת הורים היה דיווח של שיפור מצד המורה וההורים והתקדמות ביכולות חברתיות של הילד בכיתה ובבית .