הכתיבה היא מיומנות שפה, הנרכשת לאחר התפתחות הדיבור. זוהי מיומנות המשמשת כלי חשוב בתהליך הלמידה ובחיי היומיום.בחברה שלנו, כתיבה היא גם אמצעי לתקשורת וגם ומיומנות חיים הכרחית, כמו כתיבת מכתב, הודעה טלפונית, מילוי טופס בקשה ועוד. כתיבה הינה עדיין הצורה המהירה ביותר לתקשורת גרפית. הכתיבה מושפעת מהתפתחות הילד ומהתנסויותיו בפעילויות מוטוריות וקוגניטיביות שונות ותלויה ביכולת התיאום והעברת מסרים בין מערכות נוירולוגיות (מערכות עצביות) למערכות המוטוריות ( מערכות השרירים). זוהי פעילות מורכבת המשלבת מיומנות מוטורית (גסה ועדינה), תחושתית וחשיבתית, המצריכה בשלות התפתחותית של יציבה טובה, החזקת העיפרון, שליטה ודיוק של כף היד, ויכולת קליטה של האותיות וכתיבתן.

ילד רוכש את השפה הדבורה בחוג משפחתו ובסביבתו הקרובה באופן טבעי. אבל, את הכתיבה הוא צריך לרכוש בלמידה מסודרת ומובנית, שכן כיום זוהי דרישה בסיסית מכל אדם, על מנת שיוכל להיות חלק פעיל מהחברה בעולמנו .
יכולת הכתיבה מתפתחת בכמה שלבים המקבילים לגילו ההתפתחותי של הילד:
בילדות המוקדמת הילד מזהה תמונה, מנסה להעתיק ציור או מילה ומשרבט קשקושים שונים.
בין גיל 3 ל- 4 הוא מנסה לחקות את כתיבת הוריו , ללא משמעות וללא הבנת הכתוב.
בסביבות גיל 5 הוא כבר מתנסה בכתיבת שמו, הוא מבחין בשוני שבין האותיות בשמות הילדים בגן, ומתחיל לפתח יכולת כתיבה ואיות פונטיים (איות של הברות וצלילים לפי שמיעה).
מגיל 6 הוא מנסה ליצור מילים ובכיתה א' הילד נדרש להמיר את השפה המדוברת לשפה כתובה, בהעתקה מן הלוח או מן הספר, ושליטה בכלי הכתיבה.

קשיים בכתיבה 

ליקויי כתיבה באים לידי ביטוי בצורות שונות: כתב בלתי קריא, כתיבה איטית או מאומצת והימנעות ממשימות כתיבה. לליקוי בכתיבה השלכות חמורות: כתב היד אשר מעיד על קושי , יבוא לידי ביטוי בכתיבה שאינה מאורגנת ורצופה בשגיאות כתיב ופיסוק. גודל אותיות שאינו אחיד ולחץ שבו הן נכתבות (לעיתים הכתב חלש מאוד לעיתים נכתב בחוזקה יתרה) מעיד גם הוא על כך, כמו גם היפוכי אותיות, שימוש רב במחק, טעויות ושגיאות כתיב. בנוסף הילד עלול להתקשות בהחזקת כלי הכתיבה, בכתיבה בתוך שורה, בכתיבת קטע בצורה קריאה ומאורגנת. קשיים אלו שתוארו לעיל עשויים לנבוע מכמה גורמים:

1. קושי מוטורי- חולשה בחגורת כתפיים, מתח שריר נמוך (טונוס), גמישות יתר במפרקים– כל אלה עשויים לגרום לקושי, להתעייפות או סיבולת נמוכה, ויכול להתבטא לרוב בקו חלש או מאד חזק (הילד לוחץ על העיפרון כפיצוי על החולשה).
2. חוסר בשלות של מוטוריקה עדינה – אחיזת עיפרון לא בשלה, חוסר הפרדת תנועה בכף היד ובגוף – אז נראה שהילד מרבה לזוז בכיסא, מסובב את הדף וכו'. הילד מתקשה לדייק, לצבוע בתוך הקווים, לצייר קווים קטנים. הילד מתקשה לווסת כוח.
3. קשיים קוגניטיביים בתפקוד זיכרון חזותי או התמצאות במרחב וזיהוי כיוונים- יכול להוביל לקשיים בהפנמת צורת האותיות.
4. בעיה בראיה – לעתים קשיים בכתיבה משקפים קושי בחדות הראיה, מיקוד המבט ומעקב עיניים – מומלץ מאד לקחת את הילד לבדיקת ראייה במקביל לפניה למרפאה בעיסוק.
5. קושי שפתי אשר בא לידי ביטוי באוצר מילים מצומצם, שפה דלה יכול להוביל לקושי בהבעה בכתב , חוסר יכולת לכתוב משפטים בעלי מבנים תחביריים נכונים.

הקשיים בכתיבה אינם פתאומיים ואינם באים ללא אותות מוקדמים. רבים מן הילדים הללו נתקלים בקשיים כבר בגן הילדים: קושי בגזירה בציור בהחזקת חפצים, להתלבש לבד, לשרוך את הנעלים, להסתבך ולהתנגב, האכילה מלווה בלכלוך ובהפלת הסכו"ם, אלה הם הילדים ש"הכל נופל להם מהידיים". על כן יש לעקוב אחר תפקוד הילד בתחומים אלו וברגע שמאתרים קושי להפנותבהקדם לאבחון מקצועי שיכול לתת מענה מתאים.

אבחון וטיפול בקשיי כתיבה

כאמור, קיימת חשיבות רבה לאיתור וטיפול מוקדם ככל הניתן. עיכוב בטיפול גורם לכך שהשגיאות חוזרות ונשנות בסופו של דבר מופנמות. הבנת הקשר בין האות לצליל (הקשר בין הפונמה לגרפמות) הוא שלב חשוב בכתיב נכון וללא שגיאות. ילדים המתקשים בכך משתמשים "בכתיב ממוצא" – הם מנסים לייצג כל הגה מושמע בדרך הטובה ביותר שהם יכולים, ולעיתים הם מודעים לכך שלא כל מה שכתבו מתאים לכללי הכתיבה התקנית. מאחר ועליהם להתמודד בעצמם עם האיות, שאינו ברור להם עד תום, הם מתוסכלים מהביצוע. ילדים אלה, כאשר מנסים להכשירם לכתיבה נכונה בעזרת הכתבות ושינון, תסכולם גובר עד כדי זניחת הכתיבה והקריאה כאחד. הם מסרבים להכין את שיעוריהם מאחר ואלה מפגשים אותם פנים אל פנים עם הקושי. בעזרת טיפול מתאים יכולים ילדים אלה לצמצם במידה רבה את הפערים בשליטה במיומנויות הכתיבה בינם ולבין בני גילם, אך יש להיזהר בכך, שכן תרגול עלול להזיק כאשר הוא מוגזם או אינו מונחה ע"י גורם מקצועי.

מרפאה בעיסוק יכולה לסייע רבות לילד המתקשה בכתיבה להשיג את מיומנות הכתיבה. ראשית, תערוך המרפאה בעיסוק אבחון לילד, ותבדוק מהו מקור הקושי. לעתים קרובות, ישנם מספר מקורות קושי משולבים, חשוב לאתר אותם ולתת להם מענה.
בהמשך, בשלב הטיפול, בהתאם לגורמי הקושי, תעבוד המרפאה בעיסוק עם הילד על מנת לשפר את המיומנויות השונות ולהשיג שיפור בתפקוד הכתיבה. ריפוי בעיסוק המתמקד בכתיבה כולל עבודה ישירה על כתיבה ובנוסף חיזוק מוטורי ותפיסתי בהתאם לצורכי הילד. הטיפול הנו חוויתי ומשלב משחק, יצירה והנאה. לעתים קרובות, חווה הילד את הקושי ככישלון ולכן הוא נמנע מהכתיבה. מטרה נוספת של הטיפול היא חיזוק הביטחון העצמי של הילד, מתן חווית הצלחה ושיפור בסף התסכול של הילד כתוצאה מכך.

תגובות

תגובות