״כשאני לא מצליח להירדם ומחשבות יוצאות ונכנסות, אני שוכב על המיטה שלי וסופר כבשים ולפעמים גם כבשות…"
יהונתן גפן- הכבש השישה עשר.
הטיפול בהפרעות שינה ובקשב וריכוז (ADHD) בקרב ילדים ונוער הינו נושא העולה לא מעט על סדר היום הן במערכת החינוך והן במסגרות הבריאות. במדינת ישראל, הפרעת קשב וריכוז היא תופעה שכיחה הקיימת ב-כ10% מכלל ילדי בית הספר בגילאי 12 שנים (ע״פ אתר משרד הבריאות). לעומת זאת, הפרעות שינה לסוגיהן שכיחות אצל כמעט רבע מהילדים ובני הנוער לרבות קשיי הירדמות, יקיצות, ביעותי לילה והפרעות שינה קליניות נוספות. הקשר בין הפרעת קשב וריכוז (ADHD) לבין הפרעות או בעיות בשינה הינו מורכב. ההשפעות של הפרעות שינה בפני עצמן יכולות להוביל לתמונה הדומה להפרעת קשב וריכוז ואף יכולות להגביר את התסמינים אצל ילדים שאובחנו כסובלים מהפרעה זו. עדויות קליניות מראות כי טיפולים התנהגותיים יעילים בהפחתת חלק מהפרעות שינה אלו, ובעצם מכוונות על הצורך לבצע הערכת שינה מקיפה כחלק מההערכה הקלינית של ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז.
בספרות המקצועית נתקלים לעיתים בתופעה מעניינת בה ילד שאובחן עם הפרעת קשב, למעשה סובל מהפרעת שינה. בלבול זה לעיתים נוצר עקב דימיון רב בקריטריונים לאיבחון של שתי ההפרעות. ילדים עם הפרעות שינה בדרך כלל נושאים את האבחנה לADHD עד אשר הפרעת השינה מאובחנת גם כן. במילים אחרות, ישנה נטייה לאבחן תחילה את הפרעת הקשב והריכוז ורק לאחריה את הפרעת השינה. מסתבר כי להפרעות שינה סימפטומים דומים (בשעות העירות) לאלו של הפרעות הקשב והריכוז. שני סוגי ההפרעות מאופיינים בחוסר שקט (חיצוני ופנימי), בקושי בהשלמת משימות, בדחיינות, בהתפרצויות בכי ובנטייה לאימפולסיביות. במחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן, ארה״ב, בדקו במעבדת שינה 143 ילדים ומצאו כי הפרעת שינה מופיעה יותר אצל ילדים אשר כבר מאובחנים עם ADHD. כמו כן, מצאו שהפרעות שינה מקושרות עם רמות גבוהות יותר של חוסר קשב והיפראקטיביות. החוקרים סבורים כי הקישור והאינטראקציה בין השניים מראה שהפרעות שינה עלולות להוות לגורם להפרעת קשב וריכוז. לדעת החוקרים הממצאים הללו מרמזים שהפרעות שינה עלולות לגרום לקשיי קשב וריכוז וכי אפשר להפחית משמעותית את הסימפטומים אם הפרעת השינה מטופלת כראוי.
אז מה עושים?
ישנם שלושה גורמים מרכזיים אשר עלולים להוביל להפרעת שינה אצל ילדים- מתח/עקה, חרדה ודיכאון- מצבים נפשיים נחשבים לגורמים חשובים ביותר ומשפיעים בצורה משמעותית על מהלך השינה ואיכותה, מצבים בריאותיים- נטילת תרופות (משרות/מעכבות) שינה ומחלות רקע שונות, שינויים בסביבה- שינויים סביבתיים שעלולים לפגוע בשעון הצירקדי (השעון הביולוגי של הגוף אשר גורם לעוררות בבוקר וישנוניות בלילה ומשפיע על תהליכים פיזיולוגיים רבים). בישראל הטיפול בבעיות השינה נעשה דרך טיפול תרופתי הכלול בסל הבריאות וכן בשיטות טיפול התנהגותיות שעשויות לעזור לסייע להתגבר על בעיות השינה. אם בעיות ההרדמות אינן קליניות, ניתן להתמודד איתן בעזרת שינוי פשוט במספר הרגלים בבית. למשל, להוריד את רמת הפעילות של הילד טרם השינה, הורדת טון הדיבור, החלשת האור בחדר, מקלחת רגועה, הימנעות ממשחקי מחשב וטלוויזיה בעוצמה חזקה וכד'.
לסיכום, התמודדות יעילה מתחילה בראש ובראשונה בהעלאת המודעות. הדבר בא לידי ביטוי במתן תשומת לב גדולה יותר לפרטים בהתנהגותו של הילד וכמובן בתהליך האבחוני שעשויים להביא להתמודדות נכונה יותר עם הבעיה. ״טיפ״ זה רלוונטי, כמובן, כמעט לכל בעיה הנוגעת לעולם התפתחות הילד. כאשר מנתחים את המצב ממספר נקודות מבט ניתן לצמצם טעויות באבחון ולספק לילד טיפול יותר אפקטיבי.
עדי דיין, סטודנטית לפסיכולוגיה במכללה למנהל
