לאורך ההיסטוריה הרפואית והפרמקולוגית, מעולם לא הייתה תרופה שעוררה כל כך הרבה חילוקי דעות וזכתה לסיקור תקשורתי נרחב, לתשומת לב כה רבה ולגינוי כמו הריטלין. החשיפה של הנושא בכל אמצעי התקשורת גם זו האינטרנטית, היא ברובה חשיפה שלילית. אירגונים נאבקים נגד מתן ריטלין וברשת ניתן למצוא בלוגים, אתרי אינטרנט ופרסומים של מטפלים ועושי ניסים כאלה ואחרים שמזהירים את ההורים מפני האפשרות שירעילו או יסממו את ילדיהם באמצעות ריטאלין. הטענה של המומחים בנוירולוגיית ילדים הינה שהריטלין הינה אחת התרופות היעילות והבטוחות בעולם הרפואה וכי בבסיס הפרסומים השליליים ישנן עובדות נכונות וידועות על ריטלין אך הוצאתן מהקשרן ותיבולן במסרים שקריים הם אלה שמביאים לרתיעה הגדולה של הציבור.
ריטאלין או בשמו הרפואי מטילפנידאט הינו אמפיטאמין המשפיע על מערכת העצבים המרכזית ומשמש לטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים נוער ומבוגרים. זוהי תרופה בדרגת פיקוח 2 וניתנת בארץ רק באמצעות מרשם רופא ובהמלצת נוירולוג או פסיכיאטר. כמו סטימולנטים אחרים, כך גם הריטאלין גורם לשחרור של הדופאמין במוח. דופאמין הינו נוירוטרנסמיטר שמתקשר עם תחושת הנאה, תנועה וקשב. האפקט הטיפולי של הריטאלין הוא הפרשה הדרגתית וקבועה של דופאמין,
פעולה שמחקה את הפעילות הטבעית במוח ומטרתו להשיג אפקט של עירנות וקשב. ריטאלין עלול לגרום לתופעות לוואי של חוסר תיאבון וירידה במשקל. תופעות לואי נוספות שמצוינות בספרות הינן הגברת לחץ הדם, שינוי בקצב הלב, שינוי בטמפרטורת הגוף והפחתת הצורך בשינה. נטילת התרופה תיעשה רק על פי המלצת הרופא וכמו כל תרופה אחרת, מינון לא מתאים של ריטאלין או שימוש שלא בהתאם להנחיות עלול לגרום לנזקים .